<h1>הפרדס לרש"י הלכ' אבילות</h1>
<h2>דף כד:</h2>
וששאלתם, מה שנמצאת כתוב בהלכות אבל, דיום ח' של פסח עולה לו למנין ז', לאו דסמכ(ה)[א] הוא וליתיה כלל. דמאי שנא ח' של פסח מיום שני של עצרת ויום ט' של סוכות דכולהו איתנהו מדרבנן. ועוד דלא אשכחן דפליג רבנן בין קדושת י[ום] ט[וב] א' לקדושת י[ום] ט[וב] ב' אלא לקבורת מת בלבד, כדרבא [ביצה ו' ע"א] דאמר רבא מת בי[ום] ט[וב] א' יתעסקו בו עממים, בי[ום] ט[וב] ב' יתעסקו בו ישראל. ולקבורה נמי לא אמר אלא למיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא אבל לעניין אבילות כי הדדי נינהו. דתנן [מו"ק י"ט ע"א] שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקין ואינן עולין. ובתר ריגלא כוליה בעי למינקט ז' ימי האבילות. ואי איתא דיום ח' של פסח ויום ב' של עצרת ויום ט' של סוכות עולין לו למנין שבעה לינקט בתר ריגלא (ז') [ו'] והוא, ותו לא צריך. אלא וודאי אינן עולין כשאר ימי הרגל. וא[ף] ע[ל] פי שתשובה זו נכתבה על שם מר ר' יהודאי [גאון] (ו)אין לסמוך עליה (דמאי להו כמה) [דמחו לה מאה] עוכלא בעוכלא כדאמר.
